קיץ 2011 - מסע לגרמניה

לפני כשלושים שנה נסעתי מפאריז לאוסלו שבנורבגיה ברכבת לילה שעצרה בתחנת רכבת בגרמניה. התעוררתי והצצתי מהדרגש העליון של קרון המיטות. שומרי רכבת במדים שחורים, כלבי שמירה [של אנשי המכס], צעקות לקראת יציאתה של הרכבת מהתחנה 'אכטונג, אכטונג'. אני שמעתי בדמיוני את קול תת המקלע טררררררררררר שהתלווה אליו בעיני רוחי  והחלטתי שלא אדרוך עוד על אדמת גרמניה.

אחר כך הכרתי את מרן , בת לקצין ס.ס. בתקופת מלחמת העולם השנייה, שסבלה נוראות בגרמניה של המלחמה ואחריה [רעב, הפצצות בנות הברית, להיות בת של רוצח]. הרבה שיחות ופגישות חשפו בפני את הצד האחר. נשארנו בידידות עד שבתחילת השנה הביאה קץ לחייה בציריך [בירת ההתאבדויות] אחרי סבל ממושך ממחלה חסרת מרפא .

לפני כן, ב-1936, אבי נסע מפריז [ שם למד ] לראות את הוריו בפולניה. הוא עבר בברלין, שמע את היטלר נואם ונהיה חולה. אז הוא הבין את שאמור לקרא 10 שנים מאוחר יותר. הוא פגש בפולין את משפחתו ושיתף אותם בהבנתו והתחנן שיעזבו את פולין. הם לא האמינו ולא הקשיבו וסיימו את חייהם בעשן אושוויץ. הוא חזר לפאריז ומשם הגיע ארצה מלא רגשות אשם שלא עשה מספיק להצלת יקיריו.

והקיץ הועלתה אפשרות על ידי גילי זוגתי לנסוע לחוות בריאות בוכינגר שבגרמניה. החלטתי , שמעבר לחשיבות הבריאותית, זו הזדמנות לנקות את צלקות העבר. התכוננתי בעיני רוחי לראות ארץ אפורה עם אנשים קשים ומצאתי ארץ ירוקה ויפה עם אנשים מודעים. נעניתי לבקשת המארגנים להרצות בפני האורחים אודות הרפואה הסינית . התבוננתי בסובב אותי וראיתי עד כמה יש לנו כיום ללמוד מהם:

• אחרי שהובסו בשתי מלחמות עולם, הם שקמו עצמם [כולל מזרח גרמניה] ומהווים את הבסיס בכלכלי לכל אירופה ולעולם כולו. זאת בעזרת נחישות, חריצות והתמדה-  איכויות שכה דרושות לנו כעת בתקופה של המחאה החברתית ולקראת שינויים באזור.
• ·         הם התמירו את הלקח מהשואה אולי יותר מאיתנו. מול המוות שנזרע אז, הם מכבדים את החיים : יחס לזקנים, לחולים ולניצולי שואה, יחס לאחר על הכביש ורמת שירות בחנויות, מלחמה בזיהום הסביבתי ויחס לרפואה משלימה.

הלוואי שנשכיל ללמוד מהם את הדברים האילו כפי שלמדנו מהמצרים והטוניסאים את המאבק דרך האינטרנט. הלוואי שנדע להוביל את עצמינו בדרך להתפתחות והעצמה  אמיתיים שלא כתלות ועל חשבון האחרים. הלוואי שנדע לתמוך במנהיגים שיובילו אותנו בדרך הקידמה. הלוואי !!